עולם ההאבקות בנוי ברובו מפיודים מבוימים. פיוד לפי ההגדרה הוא ויכוח, מריבה או מלחמה בין שני גופים, צדדים או אנשים. פיודים מתחילים כאשר צד אחד רואה את עצמו כמי שהותקף על ידי הצד השני. דבר זה גורר בדרך כלל פעולת תגמול, מה שיוצר מחלוקת המונעת ממעגל הולך וחוזר של תגובות אלימות משני הצדדים. לצד זה, ההווי הישראלי מורכב גם הוא מקבוצות חברתיות המנוגדות אחת לשנייה: דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, נשים וגברים, עשירים ועניים. מה לדעתכם יקרה כאשר שני עולמות אלה יפגשו?
בסצנת ההאבקות המקומית פועלות כיום שתי ליגות: IPWA וAWO. לאחרונה מנהל האימונים של הIPWA, דורון דגני, קרא להחרים את ארגון הAWO ואת המייסד שלו – מהראן עבד אלחי, על התבטאויות שנתן בראיון לערוץ המזרח התיכון. לטענת דגני, הAWO הציג את עצמו כארגון פלסטיני-ערבי, עם מתאבקים מהמגזר הערבי, שמקורו בפלסטין. כשדיברתי עם דורון דגני על המקרה, הוא תיאר כיצד הIPWA עזרו למהראן להתאמן, ולהכיר את עולם ההאבקות. לדבריו של דגני, מההתחלה הוא לא סמך על מהראן: "אני הייתי בעד להעיף אותו, אבל גרי לא רצה. אבל אני ידעתי מאז ומתמיד שמהראן הוא נוכל, שקרן ודו פרצופי".
לאישומים האלה מייסד AWO, מהראן עבד אלחי, לא מעוניין להגיב. לדעתו, יש ארגון אחד פעיל בארץ וזה הארגון שלו. "אני התחלתי להתאמן לפני שלוש שנים ומההתחלה כולם ידעו שיש לי מטרה אחת ברורה – להקים ארגון משלי. אני לא מכחיש את העובדה שלולא גרי, לא היה היום AWO". עם זאת, הוא לא מעוניין להגיב להאשמות נגדו ואומר שהוא מתעסק בהאבקות בלבד וזה כל מה שמעניין אותו.
אבל בעיני דורון דגני ורבים אחרים, אין אפשרות לסליחה. את ההוכחה לכך ניתן היה לראות בדיון לוהט שלקח מקום לפני זמן מה בקבוצת הפייסבוק של "קהילת ההאבקות של ישראל", שם התפלגה הקהילה לגזרים. מאז ולמרות שהספיקו למחוק את הפיוד המציאותי הזה מעל דפי הפייסבוק, דעותיהם של האנשים רחוקות מלהישכח. "אני חושב שאי אפשר להתווכח על זה", דורון דגני מספר על האמת שלו, "אדם ששולל את קיומה של המדינה, אין לו זכות קיום בעצמו, נקודה".
